צוואה... מה זה אומר בעצם?
מה היא צוואה?
קיימת לעיתים אי בהירות בכל הקשור למונחים צוואה וירושה, בואו נעשה קצת סדר.
הדין הקובע במדינת ישראל בכל הקשור לצוואות וירושות הוא: חוק הירושה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה").
סעיף 1 לחוק מהי בעצם ירושה:
1. במות אדם עובר עזבונו ליורשיו.
אדם שלא עורך צוואה ובה מסדיר את חלוקת רכושו, משאיר למעשה את ההחלטה על חלוקת עזבונו בידי המחוקק שקבע ברירת מחדל.
סעיף 2 לחוק קובע כי "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה".
החוק מתייחס לשני מקרים מרכזיים – אדם כמוריש ואדם כיורש.
ההבחנה תיעשה על ידי השאלה: האם הותיר אחריו הנפטר צוואה או לא?
חלקו השני של החוק, דן ב"ירושה על פי דין" כלומר, נקודת מבטו של אדם כיורש.
במקרה בו אדם לא ערך צוואה, ייקבעו יורשיו של המנוח וזכויות הירושה שלהם על פי הדין – סעיף 10 לחוק:
יורשים על פי דין הם:
(1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;
(2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה - קרובי המוריש).
חלקו השלישי של חוק הירושה דן ב"ירושה על פי צוואה" – נקודת מבטו של אדם כמוריש.
מהי צוואה?
במובן הכללי, צוואה היא כל אימרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
במובן המשפטי "צוואה" היא מסמך משפטי בו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, אשר יהיה בעל תוקף - אם נעשה באחת הדרכים הקבועות בדין, ולא נפל בו פגם שלא ניתן לתיקון.
סוגי צוואות –
סעיף 18 לחוק הירושה קובע 4 סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה.
שני הסוגים השכיחים ביותר הינם: צוואה בכתב וצוואה בעדים.
צוואה בכתב יד
19. צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.
צוואה בעדים
20. צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
למעשה, צוואה בעדים היא צוואה בכתב אשר נחתמת בפני שני עדים.
את הצוואה ניתן להפקיד בפני רשם הירושה ואולם הפקדתה אינו מונעת מהמצווה לשנותה בעתיד בכל עת שיחפוץ.
נציין בקצרה גם את שני סוגי הצוואות הנוספים –
- סעיף 22 לחוק הירושה קובע כי צוואה יכול ותיערך גם בפני רשות ציבורית, קרי או בפני בית המשפט לענייני משפחה, או בפני רשם הירושה, או בפני בית דין דתי (כלומר, בית הדין הרבני, בית הדין השרעי המוסלמי או כל בית דין אחר, שמייצג עדה דתית מוכרת בישראל). צוואה כזו יכולה להיערך באמצעות הגשתה לשופט כחלק מהליך מיוחד, או באמצעות הקראתה לפרוטוקול והגורם שבפניו ניתנה הצוואה יאשר כי הצוואה נערכה בפניו כדין. הגשת הצוואה או הקראתה מהווה ראיה לכאורה שהצוואה נערכה כדין.
- צוואה בעל פה – סעיף 23 לחוק הירושה מסדיר ומסביר את התנאים לתקופתה של צוואה בעל פה:
- (א) שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.
(ב) דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזיכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לענייני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.
(ג) צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.
- צוואה בעל פה יכולה לעורר מחלוקות משפטיות רבות וזאת בשל האופן בו נאמרים דברי המצווה ללא תיעוד. גם המחוקק סבר כך ועל כן קבע תנאים נוקשים כאשר רק בהתקיימם תוכר צוואה שנערכה בעל פה כצוואה שנערכה כחוק.
אדם יכול לצוות בצוואתו ככל העולה על רוחו. יחד עם זאת, יש לזכור כי רצון המצווה, יהא אשר יהא, יכול לעורר מחלוקות בין יורשים אם נכתב בצורה לא ברורה ולא מנומקת.
